Like this:
היה הראשון שאוהב את הpost.
This entry was posted on מרץ 13, 2010 at 12:25 pm and is filed under Uncategorized. אפשר לעקוב אחר התגובות לרשומה הזו באמצעות פיד RSS לתגובות. אפשר לכתוב כאן תגובה, או לכתוב בבלוג שלך רשומה כתגובה ולשלוח טראקבאק.
מרץ 13, 2010 בשעה 12:39 pm |
למה אחרון???
מרץ 13, 2010 בשעה 12:46 pm |
סליחה, אבל כשהתחלתי נשבעתי שזה יהיה שנה. וזהו הסתימה שנה. אילו היה מישהומ שלם לי על זה מלא כסף זה אולי היה אחרת. אבל ככה חייבים להפסיק. צריך לעשות דברים אחרים. ספרי הרפתקאות וספרי ילדים וכסף. חוץ מזה אתה לא יכול להראות מתוחכם ומסתורי בעיני הבחורות בזמן שאתה מתוודא באינטרנט על תשוקוט הלב. צריך גם להשקיע בחיים. לא רק באומנות. זה למה
מרץ 13, 2010 בשעה 12:51 pm |
ובכן,
לא יצא לי לומר לך את זה בינתיים:
מאז שגיליתי את הבלוג/יומן/קומיקס שלך, אני קורא אותו ונהנה.
אז בהצלחה בהמשך, ואם במקרה אתה מפרסם משהו ברשת, שים אליו כאן לינק.
מרץ 13, 2010 בשעה 2:31 pm |
אוף,
שוב פעם זה קורה.
מישהו כותב קומיקס ממש טוב בארץ, ואחרי שנה שנתיים הוא סוגר.
זה סופו של כל בלון,
בדיוק כמו כל הבחורות של הצייר…
מרץ 13, 2010 בשעה 2:33 pm |
אליהו, אל תיהיה מעפאן. זה רומן גרפי של מלא עמודים. זה מכובד. שום דבר לא נשאר לנצח
מרץ 13, 2010 בשעה 3:33 pm |
קומיקס מעולה…נהניתי ממנו מאוד
מרץ 13, 2010 בשעה 11:03 pm |
סחתיין. מאחל לך שתמצא אהבת אמת, למרות שגם אני לא מאמין שיש דבר כזה.
מרץ 14, 2010 בשעה 3:46 pm |
מכיוון שהיכרותי עם הבלוג/קומיקס שלך הייתה מאוחרת – זו התגובה הראשונה שלי ליצירה שלך.
קראתי את כל הפרקים ב-4 פעימות בדיוק, במשך שבוע.
הצלחת לרגש, להצחיק, להכאיב, ובעיקר – לגרום להזדהות אמיתית, שעד היום, לא חוויתי הזדהות הדומה לה באף מקום ברחבי הרשת.
חבל לי שזה נגמר כאן, אבל במקביל, ברור לי שזה לא יכול להימשך לנצח.
אני מאחל לך המון בהצלחה, ואת כל מה שאתה מאחל לעצמך.
בראבו. באמת.
מרץ 16, 2010 בשעה 10:47 am |
"אבל ככה חייבים להפסיק. צריך לעשות דברים אחרים. ספרי הרפתקאות וספרי ילדים וכסף."
נו באמת – כאילו שאתה לא מתכנן להוציא את זה בחוברת ולמכור את זה בחנויות המובחרות…
בכל אופן אחלה עבודה! משאיר אותך עם טעם של עוד.
למרות שברור מהציור שהבחורה הזו ממש לא ברמה שלך…
מרץ 17, 2010 בשעה 12:06 pm |
יישר כוח.
תודה על השיתוף הכנה והאמיץ
ממני
הבחורה שלא תדבר איתך יותר בחיים
מרץ 30, 2010 בשעה 5:03 pm |
כנראה שכל דבר טוב מגיע לסופו. חבל, אבל אולי כך הקומיקס ישאר מיתולוגי ולא יפול להמוניות והמסחריות.
בכל מקרה, גם אני צחקתי, רוגשתי, והזדהיתי כמו שאבישי רשם למעלה, ואני יודע שיש עוד אנשים חוץ מאיתנו.
מקווה שחוץ מהפרויקטים הכספיים תמצא זמן גם לעשות קומיקס למען הנשמה, שלך ושל כולם.
תודה!